תעיפו ממני אחר הסמרטפון ואת המחשב האישי ואת הטרי ואת כל הבריאה המדומיין הזה שכמו עכביש טווה את אותה קוריו מסביבי או שפתאום הייתי מוצא את כל באופן עצמאי מסתכל ובודק ומעיין ושקוע מאות מקרים ביום בבדיקת מיילים, בספירת לייקים ובהודעות ווטסאפ.
או אולי אזיקים מוצאים לנכון מתכנת ואזיקים אלקטרוניים מוצאים לנכון קוד וסיסמה, אזי כל מה משתחררים מאזיקים וירטואליים שתופסים ושואבים לכל אחד את כל הרגעים הקסומים של היום ובמקום לקרות בעזרת כל המשפחה והילדים והקול הפנימי של העסק, החברה שלך מוצא את המוח מחווט לעבר יקום אינן אכן ישנו אבל החור השחור שאליו מתנקזים רגעי חיוניות הטובים תמיד יש.
מפה אליהם שאלתי איזה סכום קרובי משפחה, מחנכים, וותיקים, פופולאריים ואף אלו אינם לציטוט הביעו באוזניי את אותו המשאלה הזו:
כל כך זמן יקר שאנו משיגים אחר עצמנו מבלים בפייסבוק, ובנייד ובמחשב. מחיר ספר תורה תקופה שהיה יוכל להיות מוקדש לצעירים, לאשה, לכל המשפחה.
עד דווקא שיש מעניקים לי משאלה אחת בלבד לבצע ולברור לכבוד חג החירות, כי אז אני מבקש, מתחנן, צועק:
תנו עבורנו אחר הפתרון. את אותן הכוח. את אותה חומרי הפורמולה. לצאת מהכלא הכי נוצץ ושקט וידידותי מטעם הרשתות החברתיות, שכולנו כיווני הדבר מחבבים כל פרק זמן להתבוסס ולבלות בו:
ולהתפלמס. ספר תורה מחיר . ולגלול את אותה הפיד. ולבדוק מה הטוב ביותר. ובינתיים הזמן ממשיכים לנזול לעסק פעם האצבעות, הקטנים מתבגרים והעולם האמתי ממש לא מצפה לאף אחד.
בגלל עבדים היינו לפרעה במצרים. ועכשיו, כולם, עבדים מטעם הרשתות שנטוו יש צורך לדעת.
ורק מחכים לגאולה.
ורק זועקים באופן מיידי לחופש.
לחיים שקיימת אשר בהם.
אך כן.