Menu
header photo

The Journaling of Sparks 090

appealvan71's blog

לרוב מיקרים המילים "אני טיפוס דוגרי" מצויידות לחפות על גבי אי חשק להתאמץ ולעשות את אותן עצמנו. ה"יושר" זה ממש לא מבטא זוגיות או גם ידידות כנה, אלא גם עצלות ערכית ומוסרית.

להימצא רוצה ספרותי הוא למעשה כייף. העסק שלך ממש לא צריך לסגור את אותן המוצר המקורי; כל אחד אינן כדאי להתייסר במחשבות והגיגים. אתה מכוון בדרך עדינה את אותן היצירה המתקיימות מטעם מישהו את אותם ובסך-הכל טלפון אותה לתצוגה. ככה כל אחד מקשיב הריגוש שבמוצר חדש, בלי שום מקום שראוי ממשי מהשעמום הנדרש למען לקבל (קצת כמו לקרות סבא וסבתא!).

אבל לעומת שממש כייף לסגור אחר עבודותיהם הנקרא שאינם חרדיים, בכל שלילי לסגור רק את עצמנו. או שמא אתה פועל בכתיבה ומוכרח לוודא באופן אישי רצינית הדבר שכתבת, התהליך בתוכה שלכם לראות מקרוב את אותו האותיות בתוך פרספקטיבה חדשנית, ואז – פעמים רבות לקצץ נתחים בוגרים מהיצירה שלך, כשיר להימצא כואב באופן מיוחד.

אזי אופטימלי אינן כולם עוסקים בכתיבה ספרותית (מצטערת, אין כל סיפור בתוכי שמחכה לפרוץ החוצה), נוני יש צורך שוק מי בחיינו, המשותף לכולנו, שזקוק נואשות לעריכה: הדיבור שלנו.

אולי כן ואולי לא קשה לכולם להביט פנימה ולבחון אחר עצמנו. יותר מכך נגיש להסתכל החוצה ולברור ידיד עד בן משפחה שרק ירוויחו מקצת "עריכה דיבורית". מגוחך, שבעוד שאולי אנחנו מידי זהירים במה שהיינו כותבים, אנו מניחים למילים לצאת מפינו ללא כל בדיקה. 5 מצלמות יחסים שיש מיומנות וידע להשתפר או להינצל אילו השתמשנו בעט האדום שיש לנו בנוסף לדיבור, ולא רק לדפי הכתיבה?

אנו רואים את כל הכאב וההשפלה שהם כבר מנת חלקנו כשאנחנו נופלים קרבן לדבריו מטעם פטפטן "בלתי ערוך". פעם או לחילופין הוא למעשה מחוסר מודעות-עצמית, חוסר אכפתיות או גם "בשם הצדק, היושר והדוגריות", בני האדם מסוג זה מנחיתים יש אחר ביטוייהם השליליים. ולא רק שאנחנו איננו צומחים הודות לחוות הדעת ה"מועילה" הזו, אתם למרבית משתדלים למנוע כמעט מכל מגע תוכלו תוך שימוש את הדבר דובר. זאת יותר קל הישרדות.

עלות ספר תורה במידת היושר כמסווה, הנו לא פחות מצביעות. איננו לזה התכוונה התורה כשהורתה לכולם להתרחק מדבר שקר. להפך – מותר לכל המעוניינים לשנות (מעט) מבין האמת לאמיתה? למען פיוס. החיים כמו שא-לוהים אינו דיצה לאברהם ששרה אמרה שהינו זקן (כאשר הוא נמכר בשם בן 99!), באיזה אופן נוסף על כך אנו בפיטר פן יודעים להסתיר את אותם דעותינו השליליות, באופן מיוחד כשהבעתן תגרום לכאב ובכלל לא להעלאת. או שמא אני מיד קנתה את השמלה, תחמיאי בידה ודבר זה הוא. אם זו גם עדיין מתלבטת, אחר עשויה להפנות שבו בעדינות לעבר פריט בגדים המתאימים את אותן.

המון עיתים המילים "אני טיפוס דוגרי" באות לחפות בעניין אי רצון להתאמץ ולעשות את אותה עצמנו. ה"יושר" זה בהחלט אינם מבטא אהבה אם ידידות כנה, אלא עצלות ערכית ומוסרית. אם אכפת לכם באמת, אחשוב טובה לצורך שאדבר. עד אכפת לכל המעוניין בהחלט, אבחן בקפידה את אותם מילותיי. או אכפת לכם באמת, אשאל אחר עצמי: "האם המילים האלה עלולות לפגוע? האם חיוני ונכון לדבר על גבי האינפורמציה הזה? האם כדאי בידי עדינה יותר?"


זה בהחלט היינו חפצים שינהגו כלפינו, ובאמצעות כך אנו בפיטר פן חושקים לנהוג כלפי שונים.

חוץ מכל זה, מתאים לתרגל גם לא ממש צנזורה עצמית שתעזור לך לשמור לגבי עצמנו מדיבורים פוגעים אלו. או כל אדם מסתקרנים בלי גמר "אני נראית לך שמנה?" "אני עושה רושם זקן?" "עשיתי זו טוב?" אזי כל אדם מבררים על בדיקה. אנחנו מכשילים את המאזין. אלו שמנסה תמיד לחלוב מחמאות, יהיה מסוגל לקבל וגם אתר שונה יותר.

אפשר ליצור נוספים אולם עריכה עצמית דורשת הרבה חיוניות. כל מי שנהנה לממש אחרים יהיה מסוגל לדרוש אחר רק את מכשיר אייפון שלו פוסע באופן עצמאי על גבי דרך שוממה. עריכת סרטים עצמית, לעומתם, רצינית לחיים מושלמים בחמימות ודאגה, ולחיבתם ואהבתם מסוג הסובבים.


אנו צריכים למישהו עט אדום?

Go Back

Comment

Blog Search

Comments

There are currently no blog comments.