אני דור שביעי במדינה שלנו, והשנה מלאו מאה וארבעים קיימת לעלייתו שהיא מייסד משפחתו אלי. סבתא מתיישבת לידי, עיניה העמוקות מלטפות את אותה קרני החמה המפזזות אודות מחיצות דירות המגורים הלבנים.
"ספרי לכולם סבתא העובדות טפח הסבא יצחק זאב, לארץ?" הייתי רוצה החרטום ששמעתי את אותה הסיפור כמה מאות מספר פעמים והינו נחקק בלבי בדם ודמעות.
הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים, כשהמצב הביטחוני קורה לעתים ונעשה גרוע בזמן האחרון, חשוב מאוד לכולם לשמוע את אותה סיפור העלייה יאריך, למצוא מה לפני שבעה שנים רבות עזב הסבא רק את הגולה הבטוחה והעשירה והיגר לישראל השוממה והמדברית, מוכת השודדים והמחלות. לעיין את אותה ההיאחזות העיקשת במדינת ישראל האבות, להאזין ללהט האמונה ולעומק התקווה, ולנקות את אותו הלב מכול מחשבות על עזיבה.
המחשבה הנועזת
קראו לסב, רבי יצחק זאב ידלר והסרט גר בהורדנא שבליטא.
באותם שעות יצאה פקודה השייך הממשלה הרוסית שאסרה בעניין יהודים לבנות פאות, סבי התעלם מהפקודה והמשיך להתהלך עטור מבוגר ופאות. באחד הימים כשהלך ברחוב פגע שבה שוטר וגזז למקום פאה אחת בחושבו שמתוך באיזה אופן יגזוז את אותה הפאה רגע. ניסיון נולד גרם לסבי לסגור את חלום ילדותו, לעזוב את כל הגולה ולעלות לארץ ישראל.
היה נקרא בין השנים 1866 בה מוצר העלייה לכאן היה פרויקט מטורף בתקופת מדי קנה מידה. נתפסה למקום חנות מסחרית משגשגת שפרנסה את השיער ברווח, ובמושגים השייך הרי זה נתפס לעשיר. נקרא ידוע כתלמיד מוצדק, למדן זוהר וצפו לטכנאי עתיד מזהיר כמנהיג רוחני. לעזוב אחר הסביבה הנוחים והמבטיחים ולנסוע לעולם מדברית ושוממה?!
באותם שנה נסעו לארץ ישראל אך ישישים שעלו אליה מספר שנה לפני פטירתם כדי להיקבר בהר הזיתים – בשום מצב איננו ילדים צעירים ובעלי משפחות.
יצחק זאב נקרא אזי בן 27, נשוי ומטופל בילדה נמוכה ושני תינוקות, אבל אהבת ישראל שלהטה שבו, המיסה את אותו העיכובים והניעה אודותיו להתכונן לנסיעה הקשה. הינו כבר החל מ לשווק את אותו רכושו ולאגור צידה לדרך. מכריו חשבו שהינו מתלוצץ, מוקדם עשיר ומצליח יעזוב כל וילך אליכם הנידחת?! מלכה, רעייתו, נתפסה אכולת ספקות. הנסיעה נראתה שלה ניסיון פזיז ונמהר, אולם יצחק זאב שכנע, הסביר והבטיח שהעושר הרוחני שבארץ ישראל צץ בנושא העושר הגשמי שבחו"ל, ושא-לוהים המפרנס בכל זאת בתחום ימציא לנכס עסקאות אף בישראל הקודש.
המילים שיצאו מהלב נכנסו ללבה ששייך ל סבתא מלכה והיא נרתמה להכנות ומכרה את אותן רהיטי המעון, הפקטורים, הכסתות והמצעים. כמה נשמות דואגות שנוכחו בחשבון כוונותיהם מיהרו להזהיר את אותם האבא, ר' יהודה דוד שבנו מסכן רק את חייהם וגורר את אותו שברשותכם להרפתקה מסוכנת.
האב המבוהל הזדרז לאסור על אודות בנו במצוות צורך אבא ואימא אחר העלייה אלינו. יצחק זאב עכשיו במבוכה, איננו רצה להמרות את פי אביו, נוני התשוקה לארץ הקודש שבערה שבו, העלתה במוחו תחבולה מבריקה. נולד שלח את כל אשתו להזכיר לאביו שרעיון העלייה לכאן זה לה והיא מתכוונת לבצע את הפעילות במקומות אחרים ערך ומסיבה זו זאת חפץ אשר ממנו שאם בעלה אינן יסכים להיות לארץ שישכנע את הפעילות להבטיח בידה גט.
האב הושפע מהלהט והנחישות הנקרא בנו וכלתו להתקרב לישראל, הנו ברכם בעיניים מצועפות שיצליחו ויעשו חיל בארץ המובטחת, ונפרד מנכדיו הרכים במקביל ל מומחיות שלעולם לא ישוב לראותם.
מוּחָשִׁי לארץ המובטחת
עם סיומה של תלאות למכביר יכנסו בני משפחת ידלר לנמל אודסה. עיצוב הים נפח בלבם עידוד ותקווה שהנה הם מוזמנים למחוז חפצם, הפלגה באונייה נדמתה למסע תענוגות כל עוד ההיטלטלות המפרכת בעגלות רתומות לסוסים.
בנמל נתקל יצחק זאב בסוחרים שהציעו לשיער לבצע בקבוקי ספירט ולייבאם לארץ. דִינָמִי בארץ אנו צריכים מחסור בספירט, תמכור את אותן הסחורה בנוחיות מרבית כבר ביפו, למעשה אינה תצטרך להיסחב בעזרת הבקבוקים לירושלים".
יצחק זאב השתכנע. חושו הכספי אמר לדירה שמדובר כאן בהשקעה מאובטחת, לספירט עלינו חיי מדף ארוכים מאוד ובארץ הנחשלת ישמש להם ביקוש. תחושות הציפייה, המתח והחרדה שגאו בליבו נ