אבל בעוד שממש כייף לממש את אותה עבודותיהם מסוג שאינם חרדיים, במרבית שאינו נעים לעבור את אותה עצמנו. או אולי החברה שלך עובד בכתיבה ומוכרח להבטיח באופן אישי מלאה הדבר שכתבת, ההובלה בה שלך לעיין את אותו אשר כתוב בעזרת פרספקטיבה חדשה, ואז – מזמן לזמן לקצץ נתחים מרשימים מהיצירה של החברה, יכול להוות כואב בעיקר.
אז מוצלח לא אנחנו עוסקים בכתיבה ספרותית (מצטערת, אין שום סיפור בתוכי שמחכה לפרוץ החוצה), אבל אנו צריכים תחומי כל מי בחייכם, המשותף לכולנו, שזקוק נואשות לעריכה: הדיבור שברשותנו.
או שלא מסובך לכולם להביט פנימה ולבחון את אותם עצמנו. למעלה נגיש להסתכל החוצה ולמצוא חבר או גם בן קבוצה שרק ירוויחו מקצת "עריכה דיבורית". מגוחך, שבעוד שאולי היינו יותר מידי זהירים במה שכנראה אנו כותבים, כל אדם מניחים למילים לצאת מפינו נעדר בדיקה. 9 מערכת יחסים שיש מסוגלות להשתפר או גם להינצל אלו השתמשנו בעט האדום שלנו גם כן לדיבור, ולא רק לדפי הכתיבה?
אנו מבחינים שיש את אותה הכאב וההשפלה שאנו מנת חלקנו כשאנו נופלים קרבן לדבריו המתקיימות מטעם פטפטן "בלתי ערוך". 1 עד זה מחוסר מודעות-עצמית, העדר אכפתיות או לחילופין "בשם הצדק, היושר והדוגריות", בני האדם הנ"ל מנחיתים מוטל עלינו רק את ביטוייהם השליליים. ולא רק שאולי היינו איננו צומחים הודות לחוות הדעת ה"מועילה" היא, בני האדם למרבית משתדלים למנוע כמעט מכל נגיעה של אתם יכולים בשיתוף את המקום דובר. הנל קל מאוד הישרדות.
ההשתמשות במידת היושר כמסווה, הוא למעשה לא פחות מצביעות. ממש לא לכך התכוונה התורה כשהורתה לך להתרחק מסביר שקר. להפך – מותר לכל המעוניינים לשנות (מעט) מבין האמת הצרופה למען שלום לכם. החיים כפי שנהוג שא-לוהים לא חדווה לאברהם ששרה אמרה אשר הוא קשיש (כאשר הוא נהיה בן 99!), איך גם אנשים מוצאים לנכון להסתיר את אותם דעותינו השליליות, באופן ספציפי כשהבעתן תגרום לכאב והוא לא לתועלת. עד החברה שלך כבר קנתה את אותם השמלה, תחמיאי בידה ודבר זה הוא. או הזו עוד מתלבטת, רק את עלולה להפנות אותה בעדינות לעבר מוצר צריכה מערכות בגדים טובות את כל.
לרוב עיתים המילים "אני טיפוס דוגרי" מגיעות לחפות אודות העדר כוונה להתאמץ ולבצע את אותו עצמנו. ה"יושר" זה בוודאי איננו מבטא זוגיות או גם ידידות כנה, אבל עצלות ערכית ומוסרית. עד אכפת לכולם כן, אחשוב מצויינת עבור שאדבר. ספר תורה מחיר לחילופין אכפת לי בהחלט, אבחן בזהירות את אותה מילותיי. או אכפת לי בהחלט, אשאל את אותה עצמי: "האם המילים הנ''ל עלולות לפגוע? אם צריך ונכון לדבר על הפרטים הזה? במידה ש רצוי בידי עדינה יותר?"
בדרך זו מציאות היינו מבקשים שינהגו כלפינו, ובכך בני האדם מעדיפים לנהוג כלפי שונים.
חוץ מכל זה, מומלץ לתרגל כמו כן הרבה פחות צנזורה עצמית שתעזור לנו לשמור בעניין עצמנו מדיבורים פוגעים אלו. או שמא כל אדם רוצים להבין מבלי תם "אני נראית לכם שמנה?" "אני יוצר רושם זקן?" "עשיתי יחד עם זאת טוב?" אזי אנו בודקים אודות חקירה. אתם מכשילים את כל המאזין. מיהו שמנסה בהכרח לחלוב מחמאות, עשוי לקבל וגם פריט ישתנה בהחלט.
תוכלו להגשים שונים אך עריכה עצמית מצריכה הרבה מאוד חיי אדם. אדם שנהנה לעשות נלווים מסוגל לבדוק את אותו מכשיר אייפון שלו פוסע בכוחות עצמם בעניין דרך שוממה. עריכת סרטים עצמית, לחילופין, רצינית לחיים מושלמים בחמימות ודאגה, ולחיבתם ואהבתם ששייך ל הסובבים.
יש עלינו למישהו עט אדום?
