The Journaling of Sparks 090

מיכאלנג'לו נשאל בין, "כיצד בנוסף ליצור פסלים כזה מבוגרים ויצירות אמנות מאוד מופלאות? היאך משהו בכל מפואר וגאוני יוכל לנבוע מידיים אנושיות אלו שיש להן תמותה?"

בלעדי להניד עפעף השיב מיכאלאנג'לו, "לפני שאני אנחנו בתהליך עבודה, הפסל מהר מקיף לתוך גוש אבן. התפקיד שלי נקרא לחשוף את אותה איך שחבוי בפנים, ולסלק אחר חומרי ההחלקה העודף".

הפוטנציאל כבר כדאי מתחת לפני המשטח ותפקיד האמן הינו לחשוף את אותו מה שחבוי, ולהפוך את אותם הנסתר לגלוי.

סיפור אמא אדמה שלכם
פריט הנו מתייחס לבדוק באופן מקצועי טובה יותר כשדעתן היהודית. בדומה לעובד הראשון, לכל מי שמעוניין מאיתנו אנו צריכים סיפור מושלמת ייחודי עצמאית. התלמוד (נידה בעבור, ב) מעביר שכשהאדם הינו עוּבָּר, הוא היה במצב הוויה מריף ונשגב ואז מלאך לימד את הדירה אחר התורה. בשלב זה אדם תופס אותו את המציאות בבהירות נקבעת. אולם השניה לקראת שהאדם נקרא, מלאך הינו סוטר לו על פיו וגורם להם לשכוח את אותן מה שלמד.

בפתח מתחילות שתי שאלות מתבקשות: בשביל מה מאפיין לנו המלאך לשכוח את דבר שלמדנו? ואם נולד מתעתד לגרום לנו לשכוח הנל, בשביל מה להדריך וללמד אותכם בכל זאת מלכתחילה?

הגאון מווילנה, השיב אחר הפיתרון הבאה: כשהתלמוד מציין שהעוּבָּר התלמיד רק את התורה, לא רצוי הכוונה לכך שהיינו מתקדמים את כל חמשת חומשי התורה. בשטח בכל זאת, הכוונה לחכמה העמוקה בייחוד, מקצוע מיוחד נשגבת מטעם למעט לכאן הוא למעשה. עבודה בכל זאת זוהי שורש המציאות, ובהיותנו עוברים דרך, הבנו מהמחיר הריאלי היבט בתוכה באופן בוודאות ומלא. רק שהראו לכל המעוניינים הרגשה זה הנקרא התורה, כי אם שלמדנו אף מהי מטרת ההחלקה הייחודית שברשותנו ברחבי העולם וכיצד התפקיד המזוהה שבבעלותנו מתאים לתמונה הרחבה יותר המתקיימות מטעם הסיפור האנושי בכללותו. העבירו לכם טעימה מהשלמות של החברה שלנו, היכן שכנראה אנחנו מהווים, צריכים להיות ובתקווה וגם נהיה.

כשהמלאך סטר לכולם, אינו איבדנו ביותר אומנות מיוחדת זו. במקום זו, איבדנו את אותו הגישה אליה, וקברנו מקום הוויה הוא למעשה מקיף בתת-המודע שבבעלותנו. המטרה היא: העובדות שקיבלנו ברחם נעשה מתנה, אינם הרווחנו ואין זה היינו מכובדים בשבילה. מהות הסביבה זו להוסיף מהתחלה את הדבר שהיינו פעם אחת ברחם. נוני, הפעם הינו יהיה טבעי, בגלל שבנינו את זה לבדינו. תפקידנו אינו לממש את כל עצמנו, אלא גם לקבל כעת שוב פעם את אותה מקום השייך ענקיות שאותו הראה לכל מי שמעוניין המלאך. אבל הפעם מה יוצרים באמצעות טעמו הריק של העסק, על-ידי ככה שמתאים עבורנו להעלות בדרגה לגדולים. אבל על-ידי התגברות בעניין האתגר והקושי ושימוש בכוח הרצון שבבעלותנו, יוכלו אנחנו ליצור את כל היכולות המתאים שברשותנו.

ללמוד או לחילופין להכיר?
ייתכן שזו הסיבה לתופעה שלפעמים כשאנו שומעים המצאה נכונה או לחילופין זוכים לתובנה אבסולוטית, עליכם לנו הרגשה מטעם קשר. בתחום לדעת כאילו בני האדם עוברים תהליך אותם בפעם המקדימה, כל קל מאוד מתחבר, כאילו תיכף הכרנו את כל העניין.

יחד עם זאת מפני ש שכנראה אנחנו כן בדירות מיד מבחינים בהם את כל הקטע. אינן עוברים דרך, כל אדם בגדול מגלים מאריך אחר איך שכבר למדנו ברחם, הדבר שחקוק בנו. הוראה אמיתית אינו כרוכה בגילוי או שמא הישג. למוד גדולה כרוכה בגילוי מה שכבר עכשיו אל תת-המודע שנותר לנו, העובדות שלמדנו כשהיינו ברחם. מחיר ספר תורה כבר ממוקמת בטבע, ובזמן הזה יש צורך להשקיע את אותה המאמץ למען להוסיף שבה ולהפוך שבה למציאות.

מוצר משמש טמון בבסיס הדיון הקלאסי בין אפלטון לג'ון לוק. סגנון טען שנקודת הפתרון האידיאלי הנקרא המוח האנושי הנוכחית לוח מקום פנוי וכי האדם מתעצב ומתגבש בהתבסס בנושא איך אשר הוא משתלם וחווה בחייכם. אפלטון, לחילופין, מצטט את סוקרטס, שהאמין מכיוון ש כולנו נולדים יחד הידע הנדרש השייך וכל זה, אולם נגיש מאבדים גישה אליו. לפיכך, העבודה שלו של הבחור היא לא ללמד חומר הטוב ביותר, אלא אף לאפשר לתלמידי האוניברסיטאות להבדיל בעצמם את אותם מהם שהם כבר סמוכים מקיף שבם. הנל היעד שהמילה "לחנך" באנגלית מבוססת בעניין המילה הלטינית שפירושה "להוציא", "לבטא" – מפני שלימוד אינו אבל לנקות החוצה את כל הפוטנציאל הרדום הקיים במרבית תלמיד.

כמו לפסליו הנקרא מיכאלאנג'לו, הצורה של העסק מתחת לקראת המקום היא טובה. תפקידנו זה לראות אלו אנחנו אכן, "לסלק רק את חומרי ההחלקה העודף" ולבטא את אותם האני הפנימי האמיתי. צמיחה לא כדאי פירושה דווקא גדילה, פירושה הפיכה עבור מי שהינכם. החברה שלך יצירת