לא מטופח, ללא חיים, לתכנן אותו הבשרניים אפורים ושמוטים מאוד.
כל אישה המבוגרת שמתגוררת שבו, שלא פקדה את אותן המרפסת בסמוך שנים,
וגם אינם השקתה את אותה עציציה,
מה שהייתה מייצר מנקה, במסירות.
וענף אדם, תועה,
זה הזמן אל המרפסת שיש לנו.
עפ"י רוב שהשלכתי את הדירה, אבל ע"י חפיצות,
הכנסתי את החפץ לצנצנת של מים.
שלוש שעות חלפו,
והענף האפור ששנים ממש לא הושקה,
התחיל לפנות שורשים,
והיום, שלושה ימים בסיום,
העלעלים האפורים התחילו להתמלא במים,
והם באופן מיידי אינה יותר מידי אפורים,
חזון העצמות היבשות.
שנה אחת חלפה,
כבר כשפרקנו רק את הסוכה,
שכחנו אחר ההבטחות היפות שהבטחנו,
בפני מוראו הנקרא בית הדין,
ובבוקר שאחרי מיד חזרנו לרוץ,
בהולים, טרודים ועסוקים...
אי אלו עסוקים.
מיהרנו לסופר למלא את אותם עגלת הקניות,
מיהרנו הביתה להוסיף את אותה הכביסה ולהווכח עד ילדים קטנים הכינו מסלול של לימודי מקום,
ומיהרנו לבשל מרק,
והגיעה שבת,
שהספיקה בקושי למלא אחר המצברים,
וקמנו לתקופה של שבוע מטעם ריצות מאוד,
שכולו מטלות ורשימות,
שאף פעם אחת אינה נגמרות,
וחלף חנוכה ואפילו פורים צלח ופסח,
וחופש גדול וארוך,
אתר נשכח בו בדרך,
אחת בלבד ממחיר השוק הרשימות,
שכחנו לכלול דרישה 1,
פרויקט שאומרת לצאת בתוך מרפסת הנפש שברשותנו,
ולהשקות את העציצים.
אלוקים יודע,
משמש רואה הכל, רואה כמה בני האדם רצים,
והוא בקיא היטב שלא קיים לך מהו להבטיח להם,
איננו דורש מאיתנו שום דבר,
אך ורק מעוניין אותנו,
אותנו.
הוא מקווה לכל מי שמעוניין בגעגועים,
געגועים כמו למשל לבן אהוב שיצא למסע רחוק, לצוויליזציה נחשלת,
ושאינם יצר קשר הרבה זמן ארוכה.
ואתה ממש לא רוצה מה, רק שמצויים אודותיו,
הגעגועים מטריפים השירות,
ביום ובלילה,
העסק שלך אינם דורש שממנו שום דבר,
אך שמצויים את הפעילות,
לאמץ אותו אל הלב, על ידי זה כמה שהוא מיוזע ומלוכלך,
אינם מקווה מהם לדָבָר.
אלול זה הזמן לצאת אל המרפסת ולהשקות אחר הלב,
הלב היבש, שרק אזור אחד מחדריו בודדת מדי השנה,
הוא רק החלל הנקרא עיסוקי היומיום,
חיוני להביא למים לגלוש גם לשם.
"שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ, נֹכַח פְּנֵי ה'" (איכה, ב':19)
אבל של מים,
לא ממש של מים,
יעשו אחר הביצוע,
אפילו העלים הכי אפורים והענף הכי חמימות,
ממש לא אמורים למים.
אך ורק חשוב רגע קטן על מנת למלא את אותם הקנקן,
ולזלף של מים.
כמה עולה ספר תורה יהיו דקה, ולהתכונן למפגש,
ראוי, זה למשל שאולי אנו,
ולרצות להפגש.
לדרוש לרצות.
"בֶּן אָדָם מַה לְּךָ נִרְדָּם, קוּם קְרָא בְּתַחֲנוּנִים,
רְחַץ וּטְהַר וְאַל תְּאַחַר בְּטֶרֶם יָמִים פּוֹנִים" (מתוך פיוט לסליחות)
*שבת מטעם שלום* *אהבה וחיבור,*
יהודית