הניסיון המרכזי – ארטיק ממיץ אבטיח - גילה לתדהמתי שטעמו של האבטיח אינו אלא אף בקשותיו מטעם מלפפון בתוספת סוכר. הניסיונות הבאים שימשו לא פחות מוצלחים מהיבט של מדעית, אבל סופר לא מקובלים בצורה גסטרונומית – מהתפוחים ה'ירוקים, יחודיים וטעימים כל-כך' –יצא מיץ חמוץ ומלא בקצף מוזר; מהמנגו, בקושי קרה פעם פרויקט, מהבננות יצאה מחית קסומה – כמו בבלנדר – בשביל התינוק; מיץ גזר הסתדר מושלמת בעלי מיץ תפוזים וסוכר, אך זו ממילא אכלו אצלי בתור קינוח, אף נטול לזרוק כמויות ששייך ל "סיבים תזונתיים וקלציום"...
את אותו המסחטה ארזתי יפה-יפה בקופסא, והכנסתי למחסן – שיוולד ל"נדוניה" ששייך ל הבת, הבן, עד הנכד... ואת הפירות שקניתי – שטפתי טוב במים וסבון, והגשתי בקערה ססגונית לשולחן.
כאשר אנו צריכים וכולי מה באירופה שמכיל בו רק את צבעו המדהים שהיא שזיף בשל, את אותם מיקס הסיבות המיוחד שבה - מהחמיצות המרירה ליד הגרעין ועד למתיקות העזה בחדר הקליפה? אילו מה טעם נעשה לפומלה, אלמלא היינו פותחים מדי פלח ונהנים מבקבוקוני המיץ הקטנטנים? איזה סכום נפלאות אבני החן הזעירות והעסיסיות ברימון...צבעו האדום מסוג התות הרך יחד הפצפוצים...חרוזי דובדבנים...אבטיח עסיסי ופריך...
כל מה מסוגל לדמות להנאה שישנו כשקוטפים ענב אחד מתוך אשכול צונן, אוחזים בו בין אצבע לאגודל ומתבוננים באיזה אופן חודר לתוכו האור, מאקלמים לגופו של ומגלגלים בעזרת הלשון אל השיניים הטוחנות, ואז – צצצק – הענב מתפוצץ ומיץ נפלא ניתז, מציף את אותה הלשון וניגר בלב הגרון – אך תערובת מדהים מסוג העיצוב של, סביבה וטעם – שלֵמוּת!
קניית ספר תורה מקצועי לשים באותם ענבים ולהכין מיץ, יין, ריבה מדהימה, צימוקים, קומפוט, סלט פירות...
ובכל זאת, "השילוב הזוכה, החפץ או המוצר האולטימטיבית, המעדן המוכן" ניתנו לך באהבה מ"מטבחו" מסוג בורא הטבע - בצירוף הצעת הגשה.