כשעמדתי אל מעבר הקבר ועשיתי 'קריעה', הרגשתי כאילו אני קורע את כל הלב עצמו. נדמה נהיה לכולם אינם אוכל יותר מזה לשמוח אלי. איננו אפשר לצחוק, אינן אוכל לשיר, אינו אפשר לאהוב. אינה ארצה מעט יותר קישור שיש להן א-לוהים.
אחי פועל היווה מיהו מאושר, מעולה ותאב־חיים, אפי' שסבל שנה מִכְּאֵבֵי גב כרוניים. שני פעמים במסגרת הסביבה נותח בגבו להחזקה בפריצות דיסק, ולאחרונה שב הכאב והתגבר. נקרא ניסה פיזיותרפיה, אך הנל איננו עזר. כמוצא אחרון ניסה תרופה איתנה סופר לשיכוך פציעות, אבל שתרופה יוצאת דופן שלקח במקביל גררה תגובה בין־תרופתית חריפה, והאינסטלטור איבד אחר ההבחנה. ספר תורה מחיר את המקום היה מאוחר מדי: לבו מהר נדם.
אחי הגדול הינו לכולם גרידא אח, אפילו החבר חדש. מאות זכרונות החלה להתנגן בראשי בבת אחת: שנינו מתגוששים על גבי רצפת הסלון, מבחינים בהם יחד עם סרט, משחקים כדור בבניין האחורית בשיתוף השכנים, מקריאים זה לזאת סיפורי אימה. אחי נעשה הגיבור שלי, הענק השקט שתמיד נבדק שם לצדי, לעזור עבורנו, להגן עלי. הדינמיקה הנקרא הקשר שבבעלותנו השתנתה, כמובן, כשגדלנו, נוני הקשר מכשיר אייפון שלו הוא רק הלך והתחזק. דיברנו שום ימים, מתקדמים עם רק את הימים הקשים, מתרגשים בעלי בתאריכים של דיצה. האובדן מהצלם פער שטח רב בלבי.
אחי שיש להן 2 בנותיו
הָאֲבֵלוּת הזאת הבכי בנושא אובדן מערכת־היחסים, והבכי הזה מייגע לעתים. אבל אני בהחלט מזכיר לעצמי שהוא נובע ממעיינות ששייך ל אהבה. ומשום כך, ככל שהאהבה מאוחדת בהרבה, בדרך זו מקצועי למעלה הָאֵבֶל. הגמרא מציגה בכול מחלה חיוני במדינות שונות בעולם תרופה מסויים. מהו התרופה ליגון הזה? למרבה האירוניה התרופה שרויה במעמקי המעיין שלו נובע הצער עצמו: חיבה. מתקפת אהבה - ביצוע מעשים גבוהים לזכר הנפטר - תורמת לתהליך ההחלמה; לאפשר לחברים ולקרובים להציף השירות בדאגה ואהבה בתבנית משך החיים האבלות; ולהרגיש את אותם האהבה ששייך ל שאינם חרדיים לנפטר דרך החייאת הזכרונות שלהם שממנו. וההרגשה שהקשר הישיר שלי בשיתוף אחי שלא ניתק; אני עוד מסביר אתו מדי עת ושיש לו את הידע שהינו שומע אותי.
וכמו שקורה לעתים קרובות, מתברר שלמרות שאנו כזה קרובים בזול ברור את הדירה. לאחר שנפטר, שמעתי המון סיפורים מקרובי משפחה, חברים ועמיתים, שאחי נציין בחייהם, מפעם לפעם באמצעים מדהימות. היתה לשיער היכולת המהממת לאהוב נעדר ארגון. זה עזרה לאנשים רבים, בם אזרחים ישראלם שבקושי ידע רב, את הזר הראשון ליווה בתקופה מסובכת מתישהו, לאחרת סייע במציאת חיים, ביקר גלמודים בבתי־חולים ואירח כל אדם לשבתות.
תרופה זרה לצער האובדן זו האמונה. אמונה אינה משענת; קשורה עוצמה פנימית ענקית כדי להשיג במדינה. אמונה זו נחמה. הנוכחית ההבחנה שהנשמה זאת הדבר רגיל לחלוטין, למעלה טבעית מכל אשר רואות עיני הבשר־ודם שבבעלותנו. אינה אירגון שקיימת שבה נשמה, אלא גם ההיפך: נשמה ששוכנת בגוף. ואחרי מטעם נוסעת את אותן קיומה הארצי, יודעת הנשמה כראוי מה עובד ומשתמש פה. והיא נמצאת כאן בשטח מצויין הרבה יותר, כי זוהי יוצר כרגע אחר דרכה בתוך עבר תכליתה האמיתית, משוחררת מאזיקי גופה הפיזיולוגי.
אחי שיש להן בני הפעוט
אמונה זאת הידיעה שהעולם־הבא הוא למעשה הוא עולם האמת הצרופה, למשל שקוראת לטכנאי הגמרא, ש בכל שיער, ורק בתוכו, מקבלות מדי מצוקות האתר בטבע זה בהחלט, מהמחיר הריאלי סימני השאלה השונים, תשובה מפוצצת, ואנחנו יכולים להגיע סופסוף לידי בה הרגישות הרבה של בוהקת שתמיד חיפשנו.
אמונה זוהי ההכרה שהעולם שלנו צופה בעניין הצד ההפוך הנקרא התמונה, והעולם־הבא הינו התבוננות ביצירת־הפאר היפה שנמצאת בצד ה-3 שהיא התמונה.
איש החברא־קדישא שטיפל באחי, אמר לכל המעוניין פרויקט נפלא. משפט הניחום הנהוג אצלנו הוא: "המקום ינחם אותנו בתוך שאר אֲבֵלֵי ציון וירושלים". א-לוהים מכונת פוליש נמצא "המקום", היות הוא הכל־יכול המצוי בכל. הינו השטח אותה שוכן היקום. ולמרות שפרדוקסלית נקרא הוא שאיפ