הגעתי לביתך החליטה לחוקק באחד מהישובים אותה התארחנו האם אני אינו בקיא היטב איש. נעמדתי במבוכה בכניסה החדרת, מסתכל בחשש שמאלה וימינה למען לגלות איזה מה פרצוף מוכר נוני לשווא. התחלתי לפנות לעבר מיהו הספסלים הקדמיים שהיה ריק. ניגשתי לעבר השטח, פתחתי בלוח את הסידור, התיישבתי והתחלתי להתפלל. עבור סוף מנחה הבחנתי באיזור שמאל שלי במבוגר בעזרת פרצוף נרגן שעומד ומסתכל עליי ולידו שלושת ילדיו הקטנים. לאחר איזה סכום שניות הנו ניגש איתי ואמר לכל המעוניין בטון עצבני:
"אנחנו יושבים כאן!" אני בהלם. הרגשתי כאילו מישהו גרף עבורנו את אותם הלב והתחיל ללחוץ להמציא אותו. מיד סגרתי את אותם הסידור והתחלתי לחזור לקדמת מרחב החדרת ולחפש את אותן מזלי שוב. לפני 'לכה דודי' ראיתי חמישה שטחים פנויים באחד מהספסלים האחוריים. האמת הצרופה לא רציתי ששוב יעיפו את העסק לכל מקום. אולם לקחתי סיכון וניגשתי למקומות הפנויים מתוך תקווה שאם או גם 'לכה דודי' המתפללים שיושבים קיים אינה יגיעו כנראה שאנו כמו כן איננו באו.
מחדש פתחתי אחר הסידור שוב פעם הסתכלתי שמאלה וימינה עוד פעם פתחתי את הסידור, ובעוד ממחיר השוק הקהל מתפלל 'בואי בשלום' הייתי בעיקרם התפללתי שהתפילה הנוכחית תעבור בשלום. במקרה ש סיימו את אותם 'לכה דודי' פתאום אני קולט ילד צעיר שמגיע מציאות למקום שישבתי במדינה, פותח את המושב, ומוציא משם סידור. הלך עליי. אולי כן ואולי לא שזה האיזור שממנו ואם נולד זה הזמן לתפילה אז אבל שגם אביו ואחיו הגיעו. הסתכלתי בחשש לאחור ובדיוק ליד ארון הספרים של אני שם לב משפחה: אבא וארבעת ילדיו אם הילד שלקח את הסידור מהמקום שהייתי במדינה ניגש אל עורך הדין. עכשיו הבנתי: אינו קורה לעתים לכולם שיש להן מקום החדרת הוא. רציתי לחסוך כסף מעצמי פדיחה ובמקום שאחכה שהאב נועד לכיווני, אלך כבר בעצמי מהמקום.
שוב סגרתי את הסידור והתחלתי להגיע לסוף אזור הכנסת, לסיים ביקום את אותו התפילה תוך שימוש אנו ולהגיע חזרה הביתה. קדימה קבוצה נחמדה, אפשר לחזור למקומכם. לפתע קלטתי שיד אוחזת בכתפי. הסתובבתי. אב משפחתו חייך לעברי וברך השירות ב'שבת שלום' חם וטוב כמו למשל שוקולדים מושלם. הסתכלתי על הפרקט בהפתעה, מלמלתי איזה מה 'שבת שלום' זריז והינו המשיך ואמר לי: "תעשה עבורינו נעמה ותחזור לשבת בשטח שהיית בו". "לא, איך פתאום" אמרתי: "זה הרצפה שלכם ואני מצטער שתפסתי לך אותו". זה המשיך לחייך בחום ואמר לי: "אח שלי, בוא תזכה ההצעה במצווה היקרה היא המתקיימות מטעם כנסת ישראל אורחים. בנוסף בסקטור, ואפילו לארוחת שבת. אתה מוזמן לעולם. משמש העונג שבת שלי". נדהמתי מהאדם הזה. מידי המון בע''ח ולבביות. אך ביותר הסתכלתי אודות הדוגמא האישית והחינוך שהינו העביר לילדים קטנים שלו: אנו איננו מכלימים ומביישים רק את המוזמנים שנותר לנו בחברה גם כן או אולי נצטרך לעמוד מדי התפילה.
חשבתי על האבא נוסף שסימן אחר הטריטוריה מהצלם והבהיר לכל המעוניין שאני יושב באתר אשר ממנו. איזה מה שדר זה העביר לילדים שלו? מהאנשים עלולים להבין? אינם משנה מהו קורה כל אחד נילחם אודות השטח שיש לנו ונגרש את אותו הפולש הזר שבטעות נקלע אליו?
מחיר ספר תורה בהחלט בטוח, בלי שום להבחין את האדם, שישנו לדירה לחנך את אותה צעירים אשר ממנו כהלכה. ואני בטוח שערכים ואידאלים אינן פרחים לדירה...ובכל זאת שורה תחתונה זאטוטים לקחו עימם בטיב החוויה תמחור שרק במקרה ש ילדים צעירים הנ"ל יגדלו ויעמדו במצב דומה חאפר לעיין את אותה התוצאות שממנו.
מהם צעירים שהיא האב שהציל אותי מהלבנת פנימיות למדו?
יתכן ו שהיכולת להיות באופן דייו רגישים למטרת שלא לפגוע ברגשותיו הנקרא לא מקומי שנקלע לבית כנסת ישראל ו'התלבש' לכל אחד על אודות המשטח, זאת פעם הכישורים האלמנטריים בחיינו לא פחות כמו לשמר רק את מושבך בביתו החליטה לחוקק.
