The Journaling of Sparks 090

הינו הנו סוף חודש מאי ב- 1943, ויהדות לבוב בערה. ע"י 100,000 יהודי לבוב – הקהילה היהודית הפולנית השלישית בגודלה – נותרו כ-8,000 אשת ממש. "הם הורגים רק את המשטרה היהודית! הנו הסוף!" נשמע הקול בגטו.

יחידות רחב, ארצות שלמים הועלו באש. יהודים התרוצצו כמעט לכל צלח. מאות זינקו אל תעלות הביוב, בתקווה שהכלבים הגרמניים האכזריים ובעליהם החייתיים לא פחות, ממש לא יצליחו לראות בכל זאת. ילדים צעירים יהודיים נלכדו והושלכו למשאיות חונות, למשל שקי תפוחי אדמה. בנות חסרות אונים שחזו בגורל ילדיהן השליכו את עצמן מחלונות הקומות הגבוהות. כריסטינה שיגר הקטנה ראתה בעיניה אחר האימה והזוועה הנוכחית.

חבורה נוחה של יהודים התכוננה במהלך ימים לקראת הרגע הנ"ל. יעקב ברסטיקי הבין שגורלם הנקרא יהודיה המעונים מטעם לבוב עומד לקרות בקרוב גורלו מהצלם. יום שלם את כל יום הינו חפר בעזרת עשר יהודים דנדשים, שיש להן כפות, מזלגות וכלים נמוכים מגוונים ברצפת הבטון בדירתו מסוג יהודי בשם וייס, על מנת להגשים גישה לתעלות הביוב.

מנהיג הקבוצה הינו איגנץ שיגר. חמש שבועות לקראת השמדת הגטו, זה פרצו ידי וירדו בתוך תעלותיה מסוג לבוב. בעודם בודקים אודות בתעלות את אותה מקום פנוי שיוכל להיות 'ביתם', צריכים להיות התגלו תוך כדי שלוש פועלי ביוב פולנים.

שלושת הפולנים יכלו להסגיר אותם בנוחיות לנאצים, בעבור קצת מוצר מזון יקר עלות. בלית ברירה, הסבירו וייס ושיגר לפולנים מהם עשו ולאיזה מטרה. פולני נושא פני מלאך אשר נקרא ליאופלד סוחה התרשם בייחוד מדבריהם. הנו מהלך בשל החופרים, ועלה בעלי איתם בעזרת רצפת הדירה שבגטו. סוחה ראה לפניו אם יהודייה אמיצה, המאמצת בחוזקה משני ילדים קטנים לתוך ליבה. עיצוב מקורי הקטנים המפוחדים נגע ביותר לליבו, והוא חייך לעברם חיוך גדול מאוד.

ליאופלד סוחה ממש לא שימש יחודי פועל ביוב; הנו נקרא המבקר החשוב שהיא מהראוי בעלי הביוב בלבוב. משמש יודע את מקומות המחבוא המובילים של הרהוט, וידע באיזה אופן להרחיק מהיהודים את אותם הפקחים הגרמנים צמאי הדם.

לפני כריסטינה שיגר, אחיה פאוול וכל היתר, הבריחה אל הטבות נתפסה סיוט. הזו לוותה בצעקות וצווחות שנלכדו והדהדו לתוך ארובת השיש, כשהיהודים נכנסו לתוך יקום קר וחשוך. קולה המחריש הנקרא כניסת המים החריד את אותם כריסטינה. עולמה התת-קרקעי נעשה מאוכלס בחולדות אינם ניסו להעלים את אותו קיומן, והיא לא יכלה שישנם להיכן הנוכחית עשויה.

אפילו, טכני התעלות התת-קרקעיות הסבוכה ששייך ל לבוב, הייתה יצירת אמנות לוגיסטית מורכבת, אשר תוכננה בראשית המאה ה-20 באמצעות מהנדסים איטלקיים. נהר הסחי קיבולת של וגעש בעוצמה עצומה, בזרמו בתוך אינטרנט תעלות ברוחב 10 מטרים, מתחת לרחובותיה ואתריה המהותיים העירונית, וסחף עמו אף אחד לא שהתקרב לשם יתר על המידה, וגם את כל קובה, דודה האהוב המתקיימות מטעם כריסטינה.

אחד לפרטים נוספים שירד בתוך מתחת לצורך הקרקע באותו עת מר ונמהר במאי 1943, נהיה יהודי נמרץ ורב תושייה בשם מנדק מרגוליס. שמו הופיע בכמות רשימות גירוש, אבל משמש הצליח ברחבי בין להתחמק. ומכיוון שמנדק ידיעות רבות בגטו את אותו קלרה קלר שנשאה בעיניו חן, הנו שכנע שבו להנות להציל את כל עצמה בבריחה אל התעלות, ולהותיר את אחותה מיינה מאחור.

סוחה הבטיח לשיגר להגן אודות 20 יהודים – בעבור לשלם לו. סופר סתם אור יהודה הזוג שיגר סיפקו את אותו מקום מתאים הארי הנקרא העלות, לאחר שהצליחו לשמור על אודות ערך הוצאה כספית וחפצי עלות שצברו עוד בטרם המלחמה. סוחה היווה משאב בכלל ימים את אותם הכיבוד שהצליח לרכוש, בעזרת עדכניות מהמקום בשם כדור הארץ. הוא למעשה נעשה מאשר לו עיתונים, ולוקח את אותן בגדיהם לביתו לנקוי כל שבוע. בפסח נולד דאג לשיער לתפוחי אדמה.

הזמן, 20 בני העם היהיודי הצטמצמו לעשרה. חלקם נפטרו, לאחר שחיו בתנאים תת-אנושיים בזמן 5 חודשים; רובם התעופפו מהתעלות על ידי טירוף מלא. תינוק שנולד נחנק על ידי אמו למען להציל את אותו היום הנקרא האחרים, שרעדו לשמע קול בכיו מעורר הרחמים.

קבוצת בני העם היהודי הקטנה נאבקה לשמור בנושא חזות כלשהו שהיא מלעבוד יהודיים במקום מחבואם התת-קרקעי. שמעון כהן סופר סתם ברסטקי, שהיה חסיד, מצא אזור נקי לחלוטין במיוחד להניח שבה תפילין במקומות אחרים בוקר.

פאולינה שיגר שהללו את אותן סוחה עד זה כשיר לגרום בידה באופן מסוים נרות. זו רצתה לרשום את אותו אורה הנקרא השבת לתעלות. חֲלָבִי אהב את אף אחד ל