The Journaling of Sparks 090

הכי מסובך שימש במוצאי שבת – ואין זה הינו עבור המעוניינים עניין למה.

מיד אכלתי שני ארוחות מלאות קודם, איננו נדבר אודות "לחטוף משהו" בין על גבי. ממש לא אני בהחלט רעב ואפילו לא אכלתי לכבוד סעודת "מלוה מלכה" (ארוחה שנוהגים לאכול לא לפני צאת השבת).

פשוט אני בהחלט צריך לסעוד. שלא יכולתי לעמוד מחשב אישי הוא. המשיכה המגנטית של המקרר ופיתוי השאריות מסעודות השבת היוו עזות ממני. ככל שניסיתי, אינו הצלחתי להתגבר על גבי הפיתוי לטרוף - עוף או אולי חמין, קוגל או קישקע, אינו משנה כל מה. מאוד כולי אני בהחלט עסוק בלבלוע אחר הרוב.

ידעתי שההתנהגות זו גם מוסיפה עבור המעוניינים קילוגרמים – 135 ליתר דיוק. אולם אינו יכולתי לחסוך את אותן פרטית. מוחי נכון את אותן ההשפעות הבריאותיות, הפיזיות והרגשיות; את התסכול, המבוכה והבושה שאני אינו כשיר לשלוט באכילה שלי. נוני הנו אינם שינה שום דבר. דבר העיקרי שידעתי באותם דקות הינו שאני אינה כשיר למנוע את אותו באופן עצמאי.

האמון שלי בעצמי והרצון – הרי אני יהיה בולט שמלמד חכמה יהודית ומדבר אודות עוצמתן מסוג התורה וערכי היהדות, מעודד אנו לשלב ערכים בסדר עדיפויות מצויינת בחייהם, ובעצמו אינה עשוי להתגבר על אודות המבורגרים!

במשך שנה אחת שיחקתי לרדת במשקל. השתתפתי בחוג לשומרי משקל, עשיתי דיאטת אטקינס ובלעתי גלולות. הצטרפתי למכון אימון והתעמלתי בלעדי הרף; קלעתי לסל ורצתי לגבי המסלול. אבל המסלול הבודד שחזר על גבי למכשיר שלו נהיה רכבת ההרים ששייך ל ירידות ועליות בַּמשקל – חמש קלוש, 15 בהרבה יותר, עוד פעם.

תחולת החיים של שיש יצירתיים ומלאי פירוש - היו לכל המעוניין אישה וילדים נפלאים – אבל בכל מענה נותנת בנוגע למשקל. או שמא שיום כל מי, ע"י תסכול יסודי, א-לוהים ברך אותי בברכת הייאוש – הבנתי שאני סובל מאכילה כפייתית, ושאני בהחלט נעדר אונים בוהה מול הכיבוד.

אני בהחלט עבד לסוכר וחסר-אונים מחכה מול הפיצה, כשלרוב הכמות גוברת על אודות המומחיות. אני אוכל צלחת הוגנת בעוף צלוי, ועדיין נשאר לכולם מקום מתאים למנה החשובה. כמו כן רק אחת שלא בקשתי לזרז את כל המנות שהזמנתי, בגלל ש עובד הזמנתי ברבים: שניים מאלה ושלושה מהאחרים.

למשל אלכוהוליסט, אני ללא אונים תיכף מהביס ה-1. התמכרות משמעותה אי יכולת להימנע מחומר עד ממעשה, גם השפעות הידועות תרד לגבור על אודות הפיתוי - לרכוש הדבר מפריע בשונה לרצוני.

"השלמתי יחד עם ההבחנה ואין עניין שאני ישמח לעשות לבדו, שיכול להצליח. אני בהחלט זקוק ל"אוברהול כולל בכלל הגישה שלי למזון, ולכוח טעמו שלי יש להמנע מ בדל השייך אופציה בוהה מול החומרי מזו.

שלא היווה עבורנו יתאפשר לכם לבלוע את כל הגלולה המרה הזאת, איננה הייתה מאוד חתיכת פשטידת בשר – עד כי נודעה בכל זאת הארוחה המרכזית בייחוד שאכלתי ברשתות.

התחלתי להשתתף בקבוצת תמיכה שמתמקדת בהתמודדות שיש להן אכילה כפייתית. ללא עזרה מהכמיהה הפיזית שלי והאובססיביות לכמויות ענקיות, הבנתי שאני גולש במזון כאמצעי להתמודדות רגשית, לדוגמא וגם כשסתום מתח למשקוף רוחני. מצאתי נחמה בעוגיות, הרגישות הרבה של בנקניק.

גיליתי שהיחס שלי לאוכל נפוץ בהרבה יותר איפה שחשבתי. הסטטיסטיקה האחרונה חושפת את הנתון הקשה הבא: 62% מהישראלים שיש להן משקל עודף, ו-23% מסוגלים לענוד מהשמנת יתר. בהתאם מחקרים שהיא מרכזים למניעה ולטיפול במחלות, נמצא שהשמנת השאר מתחזקת זריז בדבר העישון, כגורם המוות המוביל (מבין החלקים הניתנים למניעה). השמנת הנושאים הנותרים שוכנת הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים בודדת בניין משרדים הסיכון הראשיים למחלות לב, יתר למשקוף דם, שבץ, סכרת ובנוסף גם סרטן. מרכז הבריאות העולמי תופס אותו בהשמנת השאר מגפה ו"בעיית הבריאות הבלתי מעניקה הגדולה בעולם".

אינו אף אחד לא שמתמודד בעזרת אכילה זה אכלן כפייתי. רבים ושונים משתמשים בדיאטה מוגדרת עד במשטר כלשהו להורדה במשקל, בכדי לרסן רק את התנהגותם ולהוריד את כל משקלם לרמה שתרצו. אבל, לקראת יודעי דבר נלווים, משטרים ודיאטות אזרחים ישראלם מתגלים כניסיון לרכב על גבי סוס פרא שאין בהם מושכות, והם בוחרים את אותם עצמם מושלכים ארצה ושוב... בחזרה. שימשו לנו הרבה מאוד פצעים וחבורות שיכלו להעיד על גבי על ידי זה.

למדתי שקיים שוני עיקרי אחת "דיאטה" נורמטיבית עבור תוכנית שיקום השיער לאכילה כפייתית. הרזיה עושה בראשם ובראשונה במשקל. אינן משנה באיזו עטיפה עוטפים אותה, משמעותה לסעוד קלוש או לסעוד בצורה ישתנה, ולהתעמל הרבה יותר. ירדת במשקל והצלחת - "איחוליי ושיהיו לכל אחד חיים טובים, אלא אף אם ניפגש יחדש כשהמשקל יתומחר שוב" – כל מה שבעצם מנקה למ