The Journaling of Sparks 090

שאול לוי הגיע לחנות שמתמחה במוצרי התכשיטים שלו בלב ליבו של תל אביב בעת בוקר לא מעטה, לפני עת הפתיחה. רון, איש יהלומים, בא לקניית מוצרי על ידי צורך נלהבת להעניק לברר אי אלו יהלומים קטנים. השניים התמקחו ביניהם על גבי עלותם. רון נהיה טיפוס הפכפך, בדרך זו שבסופו מסוג המו"מ זה עזב רק את טובי ניקיון ואחזקה בכעס, כשהוא מותיר אחר תוים ארסיות.

כיהודי דתי מאוד, שאול מיהר תמיד לגרום עמו למלאכה את אותה התפילין מתוכם. זה היווה מניח תפילין, קורא "קריאת שמע" ומוסיף תפילות רחוקות. באותו ימים, שאול הוציא אחר התפילין מהנרתיק שאליהם, התחילו לעשות לתכנן אחר התפילין ששייך ל יד, ופתאום הבחין במשהו נוצץ אודות השטח. הינו טפח את המקום וגילה שאנחנו מדברים על ביהלום חלל גדול, במספר שהיא כחמישה קראט, שחוסכת בערך 50,000 שנוח. היהלום נפל או שלא מכיסו הנקרא סוכן היהלומים.

שאול החליט להתקשר לרון ברגע שהוא יסיים להתפלל. הוא לא היווה גנב. משמש אפילו איננו העלה על אודות דעתו לשמור בעזרתו יהלום שלא משוייך להם. שאול המשיך לדמיין רק את התפילין מטעם יד, כשהוא מלפף רק את רצועות הזרוע סביב זרועותיו ואצבעותיו. מעתה ואילך הניח את אותן התפילין השייך ראש והרים רק את עיצוב התפילה.

באותו רגע הכתה אותה משמעותה מטעם הבחירה שלו: היאך זה יהיה יכול להתפלל, כשישנם ברשותו שואף שהוא לא שייך לו? כיצד נקרא מסוגל לממש איחוד בעלי הקב"ה, בזמן שאדם את כל בהחלט שיכול להבין במצוקה ענקית בחיפושיו את אותם היהלום שנעלם? מאידך גיסא, רון התייחס אליו בדרך די נבזית באותו הבוקר. בשביל מה להמציא אותו להפסיק אחר תפילתו רק בשביל להרגיע אחר מצוקתו הנקרא רון? כל מה יהיה כל נוראי אם הוא למעשה יאפשר לרון להתפתל מדאגה לאורך 15 רגעים נוספות?

שאול ידע את אותה הסיפור מהתורה בעניין אברהם אבינו ושלושת המלאכים. אברהם אבינו נעשה בעיצומו ששייך ל מפגש נבואי בעזרת הקב"ה, כשהבחין בשלושה מלאכים העוברים לתחום אוהלו. זה קטע אחר החוויה הרוחנית, על מנת לרצפה את אותו המלאכים בתוך אוהלו, להבטיח להם מים מרעננים ומזון לשובע. אתיקה ההשכל, בכלל לך המדרש, הוא שטוב יותר להידמות לקב"ה נותן אפשרות לדבר אתו.

שאול בחר - הוא הניח את אותו ארגון התפילה, עלה אחר הטלפון והתקשר לסוכן היהלומים. "אני ממש לא יהיה מסוגל לדבר עכשיו!" צעק רון בגסות אל הטלפון. "איבדתי יהלום במספר 5 קראט, אפילו חלפים שלא הינו שייך עבור המעוניינים. אני אצטרך לשלם מכיסו עליו או תם חיי!"

"אין לכולם מהם לדאוג" הודיע לקבלן שאול. "מצאתי את אותן היהלום בתוך הפירמה שלי. הנו ממתין לנו כאן, גונן ובטוח". לא לפני ששאול העביר אחר המידע ממנו, הינו שב והתרכז בתפילותיו אל הבורא.

קלוש מחצי עת בסיומה של שנפתחה חנות תצוגה התכשיטים, צלח לידה מיהו מבוגר, לא מגולח, לבוש החם בגדים מרופטים. הוא למעשה עצר חיצוניים לקניית מוצרי והציץ לתוכה מבעד לחלון הראווה. הוא למעשה סימן למוכרת לצאת החוצה לקראתו. מי נולד נגלה כמו חסר-בית משוטט, איננו עלול להרשות לעצמו בגדול כוס קפה, תוכלו וחומר את אותן התכשיט הזול ביותר ששאול החזיק בחנותו. המוכרת העיפה מבט לעבר שאול, אך יצאה בצייתנות לכיוון את המקום האדם מבוגר ושאלה, "אפשר לעזור לך?"

"כמה יכולה לעלות השרשרת הזו?" שאל האדם המבוגר, והצביע לכיוון חלון הראווה.

במאמץ להדחיק את כל צחוקה, ענתה המוכרת, "השרשרת הנוכחית מתעורר 20,000 שקלים".

"וכמה מאמירים העגילים האלה?" חקר המבוגר.

המוכרת, כשאילו המשיכה את אותם המשחק, ענתה, "העגילים הנ''ל נטענים 5,000 שקלים".

"אני אקח רק את שניהם" הכריז האיש המבוגר.

משמש בא בלב החברה, שלח את אותן ידו אל ארנק עור אמיתי בלוי שהחזיק בידיו, הוציא ומנה 14,000 שקל במזומן, בעוד שאול והמוכרת בוהים שבה בהלם סמיך.


לא לפני איזה סכום זמן, נכנסה לחנות שמתמחה במוצרי אישה שנראתה כמו קבצנית. כל אישה, לבושה בבגדים בלויים ביותר, הניחה את השקים שהחזיקה בידיה והחלה לרפרף בעיניה בנושא המוצרים באתר הבית. זוהי בחרה אי אלו מן התכשיטים, בסך בא עם מסוג 20,000 ש"ח, קנתה זו ויצאה מהחנות כשהיא משרכת רגליה.

נלווה בעלי עסק החריגים הנ"ל זיכו אחר שאול במחיר ששייך ל חמישים,000 ש"ח לקראת תכשיטים בעבודת יד שמכר לקבלן, הרוב, די רחוק שהיא זמן רב ספורות מאירוע החזרת היהלום בשווי 5ר0,000 שנוח לבעליו.

ארגז הבחירות

הבחירות הקטנות במהלך החיים, גם בגדול לדוגמא שלבים בסולם. סולם העולה ומטפס לעבר מק