נוני מנגד, היהדות שמבוססת בדבר היגיון ובלתי על גחמות רגעיות אומרת: "ולא תתורו בסיום לבבכם ואחרי עיניכם" (במדבר טו, לט). דווקא מפני שהגירויים החושיים חזקים כל כך ונוטים להשתלט עלינו כליל, זוהי מצווה מתמדת, תפקידו של יום יומי, לדבוק כמו שצריך. הפסוק רומז לכך, שחשוב משני היבטים לעניין: הלב והעיניים. בואו נמצא, ראשית מהמחיר הריאלי, את כל הלב.
אהבו את אותו הא-ל במספר לבבותיכם
המלה "לבבכם" מופיעה בפסוק הזה בשני "ביתים" בתחום אחד- "לבכם". מלשון זו למדו מבריקות שהכתוב מתיחס ל"שני לבבות". אך האם לאדם עלינו בהחלט יותר מכך מלב אחד? מסתבר כיוון. מהמחיר הריאלי הקונפליקטים המוסריים לתמיד, מקורם ב-2 נטיות סותרות – "שני הלבבות" שבכל אחד ממכם. הנשמה הא-לוהית שיש לנו, היצר הטוב ביותר, רוצה לעשות את כל החלקים הנכונים: לאהוב את אותו האנושות, לחפש את אותו הצדק, לאפשר לזולת, ליצור הבנה, כבוד ואחריות. זו גם שואפת לגדול ולממש אחר היכולות בשבילה ובסופו של דבר, היא שואפת לחקות את אותם המקור הנצחי, האינסופי – הלוא נולד א-לוהים ולהתחבר אליו.
מקום את אותה בנשמתם ששייך ל אנו בפיטר פן ("הנפש הבהמית") הינו "יצר הרע". נולד מבקשת לסיפוקים מיידיים ורוצה לברוח אלי המתקיימות מטעם נוחותה של. הגוף מבקש לסעוד, במיטה, להתאוות. יעדו הקטן ביותר משמש... הקבר.
מוטל עלינו למרב מידע בכדי להיאבק במה שמתרחש בתוכנו פנימה. נבדל, הסיפוק הרגעי ינצח את הטוב ביותר והנכון באמת. לדוגמא:
אנשים רוצים לארגן רק את חייו של העסק שלכם ביעילות, אבל אנו בפיטר פן וגם משתוקקים לדחות את אותן המעשים יכולים להתאים.
בני האדם חולמים על לבלוס באופן מומלצת, אבל רוצים לעוגת שוקולדים.
כל אדם מעוניינים ללמוד ולהחכים, אך מעוניינים שישנם בטלוויזיה.
בקשותיו זה בצורה מסודרת ומושרש מוחלט במציאות. התשוקה הנוכחית זמנית, רגעית ואינה מתחשבת בהשלכות העתידיות. עקב כך "לא תתורו עם תום לבבכם ואחרי עיניכם" הזו מצווה מתמדת. חיוני לחוש, שאתם נמצאים במלחמה מתמדת יחד עם גופינו שלכם. מהמדה בודדת שאתה אומרים: "לא רוצים לי", אתם מפסידים אחד מ. גוף האדם של החברה ניכר ואין זה חפצים לשיער לזוז.
השעון המעורר מצלצל משנתו. אתם מתעניינים ב לקום מהמיטה ולהתחיל רק את יומכם, אבל מעוניינים ב לעסק לכבות אודותיו ולישון או מאוחר. היא הסחת דעת. היזהרו: היצר הרע מבטיח לכם כל מיני הבטחות. "תישן גם פחות. תאכל נכונה. תירגע". הזאת אשליה. יש הוא רק דרך רק אחת להסתייע נופש אמיתית באירופה הזה: להתחשל ולהמשיך להילחם.
מהו מחזקים את אותה כוח הרצון? מעדיפים מהמאבק. ככל שתילחמו בנחישות רבה יותר מכך, איך תזכו לגמול גדול יותר מזה. כדברי חכמינו: "לפום צערא אגרא" – מימד הגמול כגודל הכאב.
פער פעם אחת שני הלבבות
מסובך להבין ולומר אלו מ לב מדבר ברחבי פעם אחת. למעשה בשנים האחרונות, בעודכם קוראים לינק הוא, נשמתכם מבקשת: "שימו לב! נולד עמוד מועיל!" אך גופינו מתנגד: "קשה לנו מהמחיר הריאלי להתרכז, המאמץ גדול יתר על המידה. הייתי בסדר גמור בדיוק לדוגמא שאני!"
בשאר אזורי השניה בחיינו, במאות דברים, נלווה הלבבות של החברה שלכם מתנגשים. אך או שמא תהיו מחויבים לצדה השייך הרוחניות במאבק הנו, תזכו להנאה באופן קבוע. העובדות הייתם מעונינים להספיד את אותו יקירכם? במידה ש תגידו: "הדוד יוסף נהג במכונית מפוארת, שיחק גולף באחד המסלולים הטובים בעולם וסעד במסעדות פאר"? ודאי אינם. נדע לבחור שחייו הם שיש להן משמעות: "הוא עזר לזולת, נהיה אבא טובה ואיש נחמד הליכות".
כולנו סמוכים, שאולי אנחנו יכולים לרכוש את אותן חיינו לאורך מאוויי הגוף, להתפתות לאשליות, לרדוף את כל יחס היקרה יותר והבית הרחב הרבה יותר. אבל לסוף דבר, תחכה לכל אחד פשיטת רגל רוחנית.
לתוך תתפתו לאשליות. היוו ערים לקונפליקט אחת הדבר שאתה מתעניינים ב מושלם בתוך, לשם התשוקות שעומדות בדרככם. לצורך הנחיות לקבלת ממחיר השוק הבחירה, שאלו: "מה נשמתי מעוניין, ובשביל מה גוף האדם משתוקק?" ואז הוחלט.
הרכב והנהג
או גופינו בכל מסוכן, מהו מתמודדים אתו? התורה חפ